רגע קטן של התרגשות גדולה


היום היה לי רגע כזה שהבטן התמלאה פרפרים והרגשתי שאני במקום הנכון. האמת, שכמעט בכל יום בבית הספר, יש מעין רגע כזה שפתאום אני מוצאת את עצמי מתרגשת ממשהו קטן, והמשהו הקטן הזה, ממלא אותי באנרגיות ותחושה שאין דבר שאני לא יכולה לעשות!
להיות חלק מהקמת בית ספר זה להגשים חלום כל יום מחדש. זה לנסות, להתנסות, לשאול, לשתף, להתלבט, להצליח, לא להצליח, לבדוק, לתהות, לטעות, ליצור, לפרק, להרכיב ולאפשר לעצמך להיות נוכחות, נוכחות מלאה, על מנת להצליח לראות את התמונה הגדולה.
אז פעם, לפני שהתחלתי להגשים את החלום של ה"שכונתי שפירא" חלמתי על מפגש של ילדים צעירים עם קשישים. קראתי לפני מספר שנים בספרו של קן רובינסון "בתי ספר יצירתיים" על בית ספר שכזה - , בית ספר שמזמן מפגש קבוע של ילדים צעירים עם קשישים. קראתי, וחלמתי להיות חלק מפרויקט נפלא שכזה.
אחד המקומות שבחרנו בתחילת השנה ל"יוצאים לכיתה" הוא 'בית הימס' - מעון יום לקשיש בשכונה. מתוך שיחה שעלה עם שרון, מנהלת המקום  

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.